נקלעתם למצב כלכלי קשה? אל תמהרו לפשוט רגל

נגיף הקורונה ללא ספק תוקף לא רק את החולים שנדבקו בו, אלא גם את הכלכלה הישראלית:
השבתת המשק והשבתת המגזרים העסקיים גרמה להרבה עסקים – גדולים וקטנים כאחד – לשקול כניסה להליך של חדלות פירעון (או בשמו העממי "פשיטת רגל"),
עקב אי יכולת לעמוד בדמי השכירות, בהלוואות ובהוצאות ואי יכולת להתמודד עם המינוס בחשבון העו"ש.

יחד עם זאת, פשיטת רגל (להלן – חדלות פירעון) צריכה להיות האופציה האחרונה בהחלט, שתגיע רק לאחר שבעל העסק בחן את כל האפשרויות הנמצאות ברשותו, טרם התקבלה ההחלטה לפנות להליך של חדלות פירעון.

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
החוק החדש יוצר מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים.

החוק החדש מגדיר שלוש מטרות עיקריות:

1. להביא ככל הניתן לשיקומו הכלכלי של החייב (בעל העסק).
2. לפרוע כמה שיותר מהחובות של החייב לנושים.
3. לקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.

לצד השילוב מחדש של פושט הרגל במרקם החיים הכלכליים, חשוב לדעת כי מי שבוחר להיכנס להליך של חדלות פירעון צריך להבין שלפני הכל אם נמצאים ברשותו נכסים, הם יועמדו למכירה על מנת לפרוע חובותיו לנושים.

אבל זה לא הכל: החייב גם יועמד לבירור, ובמקרים מסוימים אף יזומן לחקירה לגבי יכולתו הכלכלית ונסיבות הגעתו להליך חדלות פירעון. אם החייב צפוי לקבל כספים או נכסים מירושה, העיזבון המגיע לו בירושה יועמד גם כן לרשות קופת הנושים.

המלצתי היא כי בטרם תקבלו את ההחלטה, הלא קלה ולא פשוטה בכלל, להיכנס להליך של חדלות פירעון, חשוב שתשקלו את ההחלטה בכובד ראש, וחשוב שתבחנו אופציות נוספות לחילוץ מהמצב, תוך קבלת ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין מוסמך המתמחה בנושא, זאת על מנת שלא תמצאו עצמכם מול שוקת שבורה בעתיד, עקב קבלת החלטה פזיזה מדי בשעת משבר, החלטה שתלווה אתכם שנים רבות קדימה.